למה אני חליתי באלרגיה, איזה סימנים חולניים מפתחים חולי אלרגיה ואיך להיאבק בהם?
אנשים שסובלים מאלרגיה, רוצים לדעת, מה מבדיל אותם אחרים, אשר יכולים להיהנות מבילוים באביב בעת פריחת הצמחים, לשחק עם בעה"ח הביתיים, לנקות דירה ללא התקפים של נזלת והתעטשויות.
אלרגיה בד"כ מחלה שבבסיסה גורמים גנטיים. לעיתים קרובות רואים מחלות אלרגיות בתוך מישפחה אחת. אם כי, באותה המישפחה בני הבית יכולים לחלות מסוגים שונים של אלרגיה ולפתח רגישויות אלרגיות לדברים שונים. למשל, אב יכול להיות אלרגי לאבקת צמחים, אחות למזון, אח הקטן לירק וצמר של הבעה"ח. אמא ואח הגדול יכולים לא להיות אלרגיים כלל. בתוך אותה המישפחה אחד יכול לסבול ממחלות אלרגיות עוריות כגון חרלת או אקזמה, השני מאסטמה, והשלישי מאת קדחת השחת. חוץ מזה, הם יכולים לסבול מצרוף של כל אלו.
סיפור המישפחתי של מחלות אלרגיה- הגורם החשוב ביותר להתפתחות המחלה. לדגמה, אם אחד ההורים סובל מאלרגיה ,הסיכון האפשרי לתינוק לפתח אלרגיה -% 48; הסיכון של התינוק להיות אלרגי גודל ל% 70, אם שני ההורים סובלים מאלרגיה.
מגה עם חומר אלרגני חדש יכול אף הוא לגרום לתפתחותן של מחלות אלרגיות. אנשים בביקורים בד"כ אנשים אומרים, "לא היתה לי שום אלרגיה עד גיל מסויים, או עד שעברתי למקום מסויים". אבל באזורים גיאוגרפיים שונים משתנים גם צמחים, שמייצרים אבקה בעת פריחתם. תנאי סביבה בנוסף לסיבות תורשתיות משמשים כגורם משמעותי להתפתחות מחלות אלרגיות. לאנשים האלו כנראה כבר היתה נטייה גנטית להתפתחות מחלות אלרגיות. בסיפרות רפואית הנטייה הזאת נקראת – אטופיה.
לעיתים קרובות אטופיה מורכבת משלושה מחלות אלרגיות :
קצרת של הסמפונות (אסטמה)
דלקת של העור אטופית – אקזמה (Atopic Dermatitis )
קדחת השחת (דלקת אלרגית של האף) (Allergic rhinitis)
וזה אומר שבן אדם אטופי (שיש לו נטיה גנטית לחלות מחלות אלרגיה) עם סבירות גבוהה יטפח אסטמה, דלקת של העור אטופית, או דלקת אלרגית של האף. אדם כזה שכבר חלה מאחת המחלות האולו, קרוב לוודאי יפתח גם מחלות אלרגיות אחרות במשך חייו.
דרך אגב, חולים אטופיים סובלים גם מתגובות מוגברות ובלתי תקינות של מערכת החיסונית לגורמים שונים שחודרים לתוך הדם ורקמות שלנו.
יש לציין, שמערכת החיסונית – היא החלק החשוב של הגוף, שמגיב לגורמים זרים (נגיפים, חיידקים, פרזיטים, תאיי סרטן), הנתגלים בתוך הגוף . תגובה חיסונית תקינה אחת הפקטורים החשובים לשמירת בריאותנו. כראשר עוצמת התגבה ומשך התגובה משובשים, או מערכת החיסונית מתקשה להזהות את החומרים השייכים לגוף ובטעות מזהה אותם כזרים, בן אדם עלול לפתח מחלות שונות. מחלות אלרגיות הן חלק של המחלות שסיבתן תפקוד לקוי של מערכת החיסונית.
כיצד תגובות בלתי תקינות של מערכת החיסונית מביאות אל מחלות אלרגיות?
בזמן תגובה חיסונית מיוצרים נוגדנים - חלבונים, אשר נאבקים עם חיידקים, נגיפים ותאים זרים. בסיפרות רפואית לנוגדנים קוראים אימונוגלובולינים. מבדילים סוגים שונים של הנוגדנים – M, G, A, E, D . לכול נוגדן ונוגדן יש תפקיד מאוד ספציפי. נוגדנים מסוג IgE. הם אלו שקשורים עם מחלות אלרגיות. כל נוגדן IgE נושא קולטן מאוד ספציפי לאלרגן בודד. בתוך רקמות שונות (עיניים, אף ומערות הפנים, אוזניים, סימפונות, ריאות, עור, מערכת העיכול) ישנם תאים, שמחזיקים קולטנים ל IgE על פני הממברנות שלהם. מכול התאים, לתאיי פיטום (נמצאים בתוך הרקמות) ולתאים בזופילים (נמצאים בתוך הדם) יש הכי הרבה קולטנים ל IgE.
בעיה נוצרת , כאשר מערכת החיסונית מתחילה להגיב בצורה לא תקינה לחומרים סביבתיים נפוצים, כגון בעלי חיים, אבקת צמחים, קרדית אבק הבית, פרווה של החתול, עובש, מוצרי מזון או תרופות. בעת התגובה החיסונית הלא תקינה כל אחד מהדברים האלו מזוהים בטעות כגורם הזיהומי, החודר לתוך הגוף, ומערכת החיסונית מתחילה ליצור נוגדנים מסוג IgE אליהם.
בזמן התגובה הראשונית (במיפגש ראשון עם האלרגן), בן אדם לא חש שום דבר מיוחד. אולם, למערכת החיסונית יש זיכרון פנטסטי! לפעם הבאה, כאשר הוא שוב נחשף לאותו האלרגן, מערכת החיסונית במהירות מייצרת נוגדנים מסוג IgE. התקשרות של IgE עם האלרגן הספציפי מאפשרת לנוגדנים האלו להתקשר בו-זמנית עם שני הקולטנים הספציפיים ל IgE הנמצאים על פני תאיי פיטום ובזופילים בתוך רקמות עין, רירית האף ומערות הפנים וברקמות אחרות. כתוצאה מההתקשרות הזאת התאים משחררים חומרים כימיים שונים, בעלי רב עצמה, כגון היסטמין (Histamine ) ולויקוטריאנים (Leukotrienes). החומרים הכימיים האלו מניעים מנגנון של דלקת אלרגית.
בעצם דלקת מהווה תגובה הגנתית של הגוף. בזמן הדלקת כלי הדם מתרחבים ומאפשרים לתאים ולחלבונים שונים להסתנן מהדם לתוך הרקמות. התאים של מערכת החיסונים והנוגדנים שחדרו לתוך הריקמה המודלקת אמורים להיאבק עם זיהום או עם חלקיקים זרים. רקמות בזמן הדלקת נראות בצקתיות וחמות.
אבל אצל חולה אלרגי, התהליך של הדלקת מתפתח במפגש עם אלרגנים שונים ופשוט מהווה תהליך אשר הוא לא זקוק בו. בזמן דלקת אלרגית מופרשים בתוך הדם ורקמות חומרים כימיים שונים, אשר גורמים לגירוד והצטברות נוזלים ויכולים לגרום לקשי נשימה, נזלת, גירוד ואודם בעיניים. בנוסף בעת דלקת אלרגית בן אדם יכול לפתח בצקת של העור וחרלת, במידה ש נוזל מתוך כלי הדם מבתון לתוך שכבות עליונות של העור.
כל פעם, כאשר חולה אלרגי נחשף עם האלרגן , חלה תגובת שרשרת שמורכבת מתהליכים דלקתיים. בעוד יש מגה עם האלרגן, לא תהיה הפסקת השרשרת הדלקתית. אף חשוב להבחין, כי אחרי הפסקה מגה עם האלרגן ושיכוך של תגובה אלרגית הראשונית, יכולה לקרות תגובה מאוחרת או תגובה מודחת. בזמן התגובה המאוחרת, תאים של מערכת החיסונית (אוזונופילים, בזופילים) חודרים לנגעים הדלקיית בתוך הרקמות ומשחררים כמות גדולה של חומרי דלקת. התהליך הזה יכול לגרום להתפתחות של דלקת כרונית, עם פגיעה בלתי הפיכה ברקמות, אם דלקת כזאת תמשך זמן רב. זה במיוחד חשוב עבור חולי אסטמה, כי דלקת אלרגית כרונית בתוך הסימפונות יכולה לגרום לשינויי מבנה של נתיבי אוויר, כאשר ריקמה תקינה של הסימפונות מתחלף בריקמה פיברוטית (רקמה של הצלקת).
על ידי כך, אם אתם סובלים מאסטמה, חשוב שתבינו שדלקת אלרגית כרונית בתוך הסמפונות יכולה לגרום לשינויי מבנה ותפקוד נתיבי איוור ולהתפתחות של צורות קשות של אסטמה.