פרופ' אלי מגן 

המונח אלרגיה מתייחס לפוטנציאל נרכש לפיתוח תגובה שלילית מתווכת אימונולוגית (באמצעות נוגדני IgE), ומחלה אלרגית מהווה את הביטוי הקליני של תגובות חיסוניות שליליות אלו.

המונח אטופי מתייחס לאדם שנוטה לפתח אלרגיות עקב מצב גנטי של תגובת יתר לאלרגנים שקשורים במחלות מהן נוטה לסבול אדם אטופי.

אלרגנים הם חומרים נפוצים, ולרוב גם בלתי מזיקים, כגון אבקות אבקן, נבגי עובש, קשקשים, אבק, מזונות, ארס חרקים, מקקים, לטקס, ותרופות. אלרגנים יכולים לגרום לתגובת נוגדני IgE . 

הפרעה או רגישות יתר אלרגית עשויה להתבטא בתגובה מערכתית כוללת או בתגובה מקומית בכל אחת ממערכות איברי הגוף. התגובות עשויות להיות חריפות, תת-חריפות או כרוניות, מיידיות או מעוכבות, והן עשויות להיגרם על ידי מגוון גורמים מזיקים.

למה אני חליתי באלרגיה, איזה סימנים חולניים מפתחים חולי אלרגיה ואיך להיאבק בהם?

אנשים שסובלים מאלרגיה, רוצים לדעת, מה מבדיל אותם אחרים, אשר יכולים להיהנות מבילוים באביב בעת פריחת הצמחים, לשחק עם בעה"ח הביתיים, לנקות דירה ללא התקפים של נזלת והתעטשויות. 

אלרגיה בד"כ מחלה שבבסיסה גורמים גנטיים. לעיתים קרובות רואים מחלות אלרגיות בתוך מישפחה אחת.  אם כי, באותה המישפחה בני הבית יכולים לחלות מסוגים שונים של אלרגיה ולפתח רגישויות אלרגיות לדברים שונים.  למשל, אב יכול להיות אלרגי לאבקת צמחים, אחות למזון, אח הקטן לירק וצמר של הבעה"ח. אמא ואח הגדול יכולים לא להיות אלרגיים כלל. בתוך אותה המישפחה אחד יכול לסבול ממחלות אלרגיות עוריות כגון חרלת או אקזמה, השני מאסטמה, והשלישי מאת קדחת השחת. חוץ מזה, הם יכולים לסבול מצרוף של כל אלו.

סיפור המישפחתי של מחלות אלרגיה- הגורם החשוב ביותר להתפתחות המחלה. לדגמה, אם אחד ההורים סובל מאלרגיה ,הסיכון האפשרי לתינוק לפתח אלרגיה -% 48; הסיכון של התינוק להיות אלרגי גודל ל% 70, אם שני ההורים סובלים מאלרגיה.

מגה עם חומר אלרגני חדש יכול אף הוא לגרום לתפתחותן של מחלות אלרגיות.  אנשים בביקורים בד"כ אנשים אומרים,  "לא היתה לי שום אלרגיה עד גיל מסויים, או עד שעברתי למקום מסויים". אבל באזורים גיאוגרפיים שונים משתנים גם צמחים, שמייצרים אבקה בעת פריחתם. תנאי סביבה בנוסף לסיבות תורשתיות משמשים כגורם משמעותי להתפתחות מחלות אלרגיות. לאנשים האלו כנראה כבר היתה נטייה גנטית להתפתחות מחלות אלרגיות. בסיפרות רפואית הנטייה הזאת נקראת – אטופיה.

לעיתים קרובות אטופיה מורכבת משלושה מחלות אלרגיות :
קצרת של הסמפונות (אסטמה)
דלקת של העור אטופית – אקזמה  (Atopic Dermatitis )
קדחת השחת (דלקת אלרגית של האף) (Allergic rhinitis)
וזה אומר שבן אדם אטופי (שיש לו נטיה גנטית לחלות מחלות אלרגיה) עם סבירות גבוהה יטפח אסטמה, דלקת של העור אטופית, או דלקת אלרגית של האף. אדם כזה שכבר חלה מאחת המחלות האולו, קרוב לוודאי יפתח גם מחלות אלרגיות אחרות במשך חייו.

דרך אגב, חולים אטופיים סובלים גם מתגובות מוגברות ובלתי תקינות של מערכת החיסונית לגורמים שונים שחודרים לתוך הדם ורקמות שלנו.  

יש לציין, שמערכת החיסונית – היא החלק החשוב של הגוף, שמגיב לגורמים זרים (נגיפים, חיידקים, פרזיטים, תאיי סרטן), הנתגלים בתוך הגוף . תגובה חיסונית תקינה אחת הפקטורים החשובים לשמירת בריאותנו. כראשר עוצמת התגבה ומשך התגובה משובשים, או מערכת החיסונית מתקשה להזהות את החומרים השייכים לגוף ובטעות מזהה אותם כזרים, בן אדם עלול לפתח מחלות שונות. מחלות אלרגיות הן חלק של המחלות שסיבתן תפקוד לקוי של מערכת החיסונית.

כיצד תגובות בלתי תקינות של מערכת החיסונית מביאות אל מחלות אלרגיות?

בזמן תגובה חיסונית מיוצרים נוגדנים - חלבונים, אשר נאבקים עם חיידקים, נגיפים ותאים זרים. בסיפרות רפואית לנוגדנים קוראים אימונוגלובולינים. מבדילים סוגים שונים של הנוגדנים – M, G, A, E, D . לכול נוגדן ונוגדן יש תפקיד מאוד ספציפי. נוגדנים מסוג IgE. הם אלו שקשורים עם מחלות אלרגיות. כל נוגדן IgE נושא קולטן מאוד ספציפי לאלרגן בודד. בתוך רקמות שונות (עיניים, אף ומערות הפנים, אוזניים, סימפונות, ריאות, עור, מערכת העיכול) ישנם תאים, שמחזיקים קולטנים ל IgE על פני הממברנות שלהם. מכול התאים, לתאיי פיטום (נמצאים בתוך הרקמות) ולתאים בזופילים (נמצאים בתוך הדם) יש הכי הרבה קולטנים ל IgE.

בעיה נוצרת , כאשר מערכת החיסונית מתחילה להגיב בצורה לא תקינה לחומרים סביבתיים נפוצים, כגון בעלי חיים, אבקת צמחים, קרדית אבק הבית, פרווה של החתול, עובש, מוצרי מזון או תרופות. בעת התגובה החיסונית הלא תקינה כל אחד מהדברים האלו מזוהים בטעות כגורם הזיהומי, החודר לתוך הגוף, ומערכת החיסונית מתחילה ליצור נוגדנים מסוג  IgE אליהם.

בזמן התגובה הראשונית (במיפגש ראשון עם האלרגן),  בן אדם לא חש שום דבר מיוחד. אולם, למערכת החיסונית יש זיכרון פנטסטי! לפעם הבאה, כאשר הוא שוב נחשף לאותו האלרגן, מערכת החיסונית במהירות מייצרת נוגדנים מסוג  IgE. התקשרות של IgE עם האלרגן הספציפי מאפשרת לנוגדנים האלו להתקשר בו-זמנית עם שני הקולטנים הספציפיים ל IgE הנמצאים על פני תאיי פיטום ובזופילים בתוך רקמות עין, רירית האף ומערות הפנים וברקמות אחרות. כתוצאה מההתקשרות הזאת התאים משחררים חומרים כימיים שונים, בעלי  רב עצמה, כגון היסטמין (Histamine ) ולויקוטריאנים (Leukotrienes). החומרים הכימיים האלו מניעים מנגנון של דלקת אלרגית.  

בעצם דלקת מהווה תגובה הגנתית של הגוף. בזמן הדלקת כלי הדם מתרחבים ומאפשרים לתאים ולחלבונים שונים להסתנן מהדם לתוך הרקמות. התאים של מערכת החיסונים והנוגדנים שחדרו לתוך הריקמה המודלקת אמורים להיאבק עם זיהום או עם חלקיקים זרים. רקמות בזמן הדלקת נראות בצקתיות וחמות.

אבל אצל חולה אלרגי, התהליך של הדלקת מתפתח במפגש עם אלרגנים שונים ופשוט מהווה תהליך אשר הוא לא זקוק בו. בזמן דלקת אלרגית מופרשים בתוך הדם ורקמות חומרים כימיים שונים, אשר גורמים לגירוד והצטברות נוזלים ויכולים לגרום לקשי נשימה, נזלת, גירוד ואודם בעיניים. בנוסף בעת דלקת אלרגית בן אדם יכול לפתח בצקת של העור וחרלת, במידה ש נוזל מתוך כלי הדם מבתון לתוך שכבות עליונות של העור.

כל פעם, כאשר חולה אלרגי נחשף עם האלרגן , חלה תגובת שרשרת שמורכבת מתהליכים דלקתיים. בעוד יש מגה עם האלרגן,  לא תהיה הפסקת השרשרת הדלקתית. אף חשוב להבחין, כי אחרי הפסקה מגה עם האלרגן ושיכוך של תגובה אלרגית הראשונית, יכולה לקרות תגובה מאוחרת או תגובה מודחת. בזמן התגובה המאוחרת, תאים של מערכת החיסונית (אוזונופילים, בזופילים) חודרים לנגעים הדלקיית  בתוך הרקמות ומשחררים כמות גדולה של חומרי דלקת. התהליך הזה יכול לגרום להתפתחות של דלקת כרונית, עם פגיעה בלתי הפיכה ברקמות, אם דלקת כזאת תמשך זמן רב. זה במיוחד חשוב עבור חולי אסטמה, כי דלקת אלרגית כרונית בתוך הסימפונות יכולה לגרום לשינויי מבנה  של נתיבי אוויר, כאשר ריקמה תקינה של הסימפונות מתחלף בריקמה פיברוטית (רקמה של הצלקת).

על ידי כך, אם אתם סובלים מאסטמה, חשוב שתבינו שדלקת אלרגית כרונית בתוך הסמפונות יכולה לגרום לשינויי מבנה ותפקוד נתיבי איוור ולהתפתחות של צורות קשות של אסטמה.

מטופל צריך לבקר במרפאה לאלרגיות/אימונולוגיה קלינית אם הוא:

• סובל מתסמינים מתמשכים או חמורים של נזלת אלרגית ו/או סינוסיטיס. ילד הסובל מנזלת אלרגית, משום שטיפול חיסוני עשוי למנוע התפתחות של אסטמה!
• סובל מסרפדת, אנגיודמה, גירוד, נשימה כבדה, קיבה רגישה לאחר אכילה.
• מגיב שלילית לסוגי מזון או תוספים.
• חווה גירוד בפה לאחר אכילת פירות וירקות.
• מגיב שלילית לתרופות.
• סובל מתסמינים של אלרגיה שפוגעים באיכות החיים שלו.

ביקורך הראשון במשרדינו יכלול כדלהלן:

• היסטוריה: ייערך רישום של ההיסטוריה הרפואית המפורטת שלך ויבוצעו מספר בדיקות לפי הצורך שמטרתן לאשר את האבחון שלך. כל זה לוקח כרבע שעה. 
• בדיקת אלרגיה והסברים: תבוצע בדיקת עור; בדיקות מעבדה נוספות יינתנו לפי הצורך. גם זה עשוי לקחת פרק זמן של עד חצי שעה. 
• תוצאות והמלצות: על פי תוצאות הבדיקות נסביר ביתר פירוט את משמעות הממצאים הרפואיים ונדון בתוכנית הטיפול. גם זה עשוי לקחת כרבע שעה.
  
  

כך תידרש להקדיש כשעה אחת בביקורך הראשון אצלנו. אנו נספק לך מסמכים רפואיים מתאימים עבור הרופא המטפל שלך או רופאך האישי.

בדיקות האלרגיה הבאות עשויות להידרש רפואית לאבחון מטופל אלרגי:

1. בדיקת עור ישירה

בדיקה מילעורית (שריטה, דיקור או נקב) – מספר הבדיקות הנדרש עשוי להשתנות באופן ניכר בין מטופל אחד למשנהו בהתאם להיסטוריית המטופל. למעלה מ-65 בדיקות דיקור/נקב יידרשו רק בנסיבות קליניות יוצאות דופן.

בדיקה תוך-עורית - מספר הבדיקות הנדרש עשוי להשתנות באופן ניכר בין מטופל אחד למשנהו בהתאם להיסטוריית המטופל. למעלה מ-40 בדיקות תוך עוריות יידרשו רק בנסיבות קליניות יוצאות דופן. בדיקה תוך-עורית מדוללת - מספר הבדיקות הנדרש עשוי להשתנות באופן ניכר בין מטופל אחד למשנהו בהתאם להיסטוריית המטופל ובהתאם לתוצאותיה של בדיקת דיקור או בדיקת מבחנה מקדימה לסינון. למעלה מ-40 אנטיגנים או 80 זריקות IDT יידרשו רק בנסיבות קליניות יוצאות דופן.

2. בבדיקת טלאי (בדיקת מריחה). ​
3. בדיקת טלאי פוטו
4. בדיקות IgE  בדם  

בדיקות IgE  במתכונת בדיקת מבחנה, עם אחת מהבדיקות להלן, יידרשו רפואית כאשר הבדיקה העורית לזיהוי אלרגנים אצל מטופלים הסובלים מסימפטומים אינה ניתנת או אינה מתאימה לביצוע עקב דלקת עור מקיפה, דרמטוגרפיזם, קשקשית, אקזמה כללית, אצל מטופלים בתרופות שמבטלות את אפקטיביות בדיקת העור, או אצל ילדים בני פחות מ-4 שנים. בנוסף לכך, כאשר בדיקת העור מראה תוצאות דו משמעיות או שליליות וחשוב לערוך בדיקת ווידוא, ייתכן כי נדרש רפואית לבצע בדיקת עור. 

• בדיקה רדיואלרגוסורבנטית (RAST)
• ריבוי בדיקות רדיואלרגוסורבנטיות (MAST)
• בדיקה אלרגוסורבנטית פלאורסנטית (FAST)
•  בדיקת אימונוסורבנט מקושרת אנזים (ELISA)  

5. ריכוז נסיוב IgE כולל
6. בדיקת מאמץ סמפונות
7. בדיקת מאמץ סמפונות
8.  בדיקת מאמץ סמפונותבדיקות האלרגיה הבאות מזוהות כחוקרות:

• בדיקות אלרגיה למזון או לתוספי מזון פרו-אקטיביות
• בדיקת מאמץ אפית
• בדיקת לחמית (בדיקת הקרום הרירי של העין)
•  בדיקת מזון רעיל לתאים
•  בדיקת שחרור היסטמין בכדוריות הדם הלבנות (LHRT)
• בדיקת חלון עור ריבאק  
• רמות אלרגן IgG4    
• בדיקת העברה פאסיבית של P-X (Prausnitz-Küstner) (מיושנת ומוחלפת   כיום על די בדיקות רדיואלרגוסורבנטיות)

בדיקות מילעוריות ותוך-עוריות
בדיקות מילעוריות (Prick test) ותוך-עוריות (Intradermal test) הן בדיקות מאוד רגישות ואמינות. מספר הבדיקות הנדרשות עשוי להשתנות מהותית בין מטופל אחד למשנהו בהתאם להיסטוריית המטופל.

בדיקת טלאי
המודאליות של בדיקה זו מזהה את האלרגנים הגורמים לדלקת עור במגע. האלרגנים החשודיםמוצמדים לגב המטופל מתחת לבגדיו ומושארים שם במגע עם העור למשך 48 שעות. לאחר מכן בודקים האם ישנן עדויות לרגישות יתר מעוכבת באזור המגע.

בדיקת טלאי פוטו
בדיקה זו משקפת פוטוסנטיזציה במגע. גורם הרגישות החשוד מוצמד לאזור בעור למשך 48 שעות. במידה ולא מתקיימת כל תגובה, האזור נחשף לאור אולטרא סגול ברמה שמספיקה כדי לגרום לאדמומיות דלקתית בעור. אם הבדיקה חיובית, מתפתחת באזור המגע תגובה חריפה יותר מאשר באזור סביבו.

בדיקת מבחנה  IgE נקודתית( RAST , MAST, FAST ו-ELISA)
הבדיקות מזהות נוגדני IgE עם אנטיגן מסוים בנסיוב של המטופל. הן שימושיות כאשר הבדיקה מיועדת לזהות חומרים אלרגנים שמועברים בנשימה (אבקת אבקן, עובש, אבק, קרדית, קשקשים), מזונות, עקיצות חרק, ואלרגנים אחרים כגון תרופות כאשר לא ניתן לבצע בדיקה ישירה בעור עקב דלקת עור חמורה, דרמטוגרפיזם, או אצל ילדים בני פחות מ-4 שנים.

ריכוז IgE כולל בנסיוב
המודאליות של בדיקה זו אינה מובחנת בקרב מרבית המטופלים האלרגיים אך היא עשויה להופיע בקרב מטופלים הנחשדים כסובלים מפטרת אספרגילוס סמפונות אלרגית, מחלה הנגרמת עקב פגם במערכת החיסונית ושמאופיינת ברמות IgE גבוהות (לדוגמא, תסמונת וויסקוט אלדריך, תסמונת אפצס סטפילוקוקוסי היפר-IgE), מילומת IgE או פמפיגוס. בנוסף לכך, רמת IgE כוללת מזוהה בבדיקתם של מטופלים אסטמתיים עבורם נשקל טיפול באמצעות נוגדן מונוקלוני ל-IgE.

בדיקת תגר סמפונות
היסטמין או מטכולין משמש לביצוע בדיקה זו כאשר יש לקבוע האם המטופל סובל מדרכי נשימה הלוקים בתגובתיות יתר. כימיקלים נדיפים משמשים לביצוע בדיקה זו כאשר האלרגיה מופיעה בסביבת העבודה. אם אבק, דשא או כל אלרגן נפוץ אחר חשודים כגורם לבעיה, אין צורך רפואי בבדיקה זו שכן ניתן להשתמש בבדיקות עוריות במקרים אלו. יחד עם זאת, גירוי של הסמפונות יכול להתבצע רק בתת קבוצה של מטופלים עם מספר מוגבל של אלרגנים. לדוגמא, גירוי של הסמפונות יכול להתבצע רק כאשר מתגלה אי התאמה בתוצאות בין בדיקת RAST ובדיקת של דיקור העור.

בדיקת מזון עיוורת כפולה
בבדיקה זו המטופל בולע מזון שעל פי החשד הוא רגיש לו. גם המטופל וגם הרופא "עיוורים". בדיקה זו לרוב מבוצעת בבית, אך במקרים מסוימים כאשר יש חשד לרגישות יתר היא עשויה להתבצע במשרד - במקרה זה בדיקה זו תוגדר כחלק מהביקור במשרד הרופא ולא כהטבה נפרדת.

רמות אלרגני IgG4
IgG4 מהווה תת קבוצה של אימונוגלובולין G . ליקויים נבחרים באחת או יותר מתת קבוצות ה-IgG מזוהים אצל מטופלים מסוימים הסובלים מדלקות חוזרות ונשנות. מדידה של רמת נוגדני ה-IgG4משמשת להגדרת התגובה לטיפולי אלרגיה ולעמידות למזון.

בדיקת שחרור היסטמין בכדוריות הדם הלבנות - LHRH
LHRH היא טכניקה להערכת שחרור של ההיסטמין מכדוריות הדם הלבנות (או הבזופילים) במבחנה כתגובה לחשיפה לאלרגן, ולכן היא מתוכננת לדמות במבחנה תגובה אלרגית בגוף (כגון בדיקה בדיקור העור). בניגוד לכך, בדיקת RAST (בדיקה רדיואלרגוסורבנטית) מנסה להקביל את קיום האלרגיה לרמות נסיוב של IgE של אנטיגן מסוים כמדד לתגובה אלרגית. ראשית, מדידה של שחרור היסטמין דורשת בידוד של כדוריות דם לבנות מהדם ובנוסף לכך גם בידוד של ההיסטמין המשוחרר; הטכניקות המעבדתיות קשות לביצוע ודורשות זמן רב ולכן בדיקת LHRT משמשת בעיקר ככלי מחקרי בלבד. לאחרונה פותח סוג מיוחד של סיב זכוכית שקושר היסטמין בקירוב רב ובאופן סלקטיבי. סיבי זכוכית אלו יכולים לשמש בתור "שלב מוצק" לקליטת ההיסטמין המשוחרר ישירות למחזור הדם. הזמינות המסחרית העכשווית של שיטות פשוטות ואוטומטיות של ניתוח מעבדתי (כגון ELISA ובדיקות רדיואימיוניות) הביאו לחידוש העניין ביישומים הקליניים של בדיקות ה-LHRT באבחון אלרגיות למזון, לגורמים באוויר ולתרופות. 

שלבי טיפול באלרגיה
תחילת הטיפול: מניעה

בראש ובראשונה ימליץ לך הרופא המטפל להתרחק מן האלרגנים שאליהם הינך רגיש. אם באפשרותך להימנע לגמרי ממגע עם חומרים הגורמים לך לרגישות יתר, תוכל לחסוך מעצמך את כל סיבוכי הדלקת האלרגית. למרבה הצער, בלתי אפשרי כמעט שלא להיתקל באלרגנים מכיוון שהם מהווים חלק נכבד מהסביבה שלנו. עם זאת, נוכל להשקיע מאמצים מסוימים ובעזרתם נקטין את המגע עם רבים מהם. כך, יש להניח שאנשים המתלוננים על אף סתום ועל גודש באף בבוקר שואפים במשך כל הלילה את ההפרשות של קרדית אבק הבית הגורמות לאלרגיה! רופאים ממליצים לרכוש כיסויים מיוחדים בלתי חדירים לקרדית אבק הבית למזרן ולכרית, וכך למנוע את המגע עם אלרגנים אלו. קרדית אבק הבית ניזונה מתאי עור מתים שלנו המצטברים על מזרנים ועל כריות. על ידי כיסוי פשוט של המיטה בכיסוים בלתי חדירים ניצור מחסום שדרכו לא יצליחו לחדור יצורים אלו. הכיסויים מומלצים גם למי שאינו סובל מאלרגיה לקרדית אבק הבית שכן הם מגנים גם מפני אלרגנים נוספים השוקעים בתוך המזרנים והכריות, כגון הפרשות וקשקשים של חתולים, עובש ועוד.

בשל האקלים החם והלח בארץ, מומלץ להקטין את אחוזי הלחות בתוך הבתים של חולים הסובלים מאלרגיה נשימתית. הורדה של אחוזי הלחות לרמה של כ-50% מונעת את צמיחת העובש ואת ההתרבות של קרדית אבק הבית. זכרו לבדוק את מערכות האוורור ואת רשתות המיזוג המרכזי. פעילות לא תקינה של מערכות אלו עלולה לגרום לצמיחת העובש, להימצאות אבקות פרחים הגורמת לאלרגיה ולהפצה בלתי פוסקת של אלרגנים אלה בביתכם. תוודאו שבמזגן שלכם מותקן מסנן איכותי – כיום מייצרים מזגנים עם מסננים המסוגלים להרחיק את פטריות העובש, את קרדיות האבק, את חלקיקי העשן, את החיידקים ואת הנגיפים.
  אמצעי מניעה נוספים: כביסה של כלי מיטה במים חמים; שימוש במטהר אוויר HEPA; ניקוי סדיר של חדרי המגורים באמצעות שואב אבק (ודא כי שואב האבק שלך מצויד במסנן טוב, עדיפות ניתנת למסנני HEPA). במקרה של אלרגיה לאבקת צמחים, מניעת המגע עם האלרגן הופכת למשימה קשה יותר. ברגע שאדם יוצא מהבית, הוא יוצר מגע עם האלרגנים. עם זאת, אמצעי זהירות פשוטים כגון לבישת בגדים המכסים חלק ניכר מהגוף וסגירת חלונות בבית וברכב יכולים למנוע מגע בלתי רצוי זה.

אמצעי מניעה יכולים להספיק כשמדובר באנשים הסובלים מצורת אלרגיה קלה, אך רוב החולים לא יצליחו למגר את התקפי האלרגיה בעזרת אמצעי מניעה ראשוניים מסוג זה. במקרים הקשים יותר יש צורך בטיפול תרופתי.
 
שלב שני בטיפול: תרופות נוגדות אלרגיה
אנטיהיסטמינים ומעכבי לאוקוטריאנים חוסמים את ההיסטמינים המשתחררים בעת מגע של נוגדני IgE עם קטני תאי הפיטום. נעשה שימוש בהיסטמינים במחלות אלרגיות של העור, כגון סרפדת, וכן באלרגיות של דרכי הנשימה, כגון קדחת השחת. אם הינך עומד לעבור בדיקה עורית לגילוי אלרגיה, יש להפסיק את הטיפול בכל סוג של תכשירים אנטיהיסטמיניים מספר ימים לפני עריכת הבדיקה. זאת בשל העובדה שההיסטמינים חוסמים את התגובה האלרגית בעור וכך תוצאת הבדיקה עלולה להיות שלילית בטעות. אפשר להמשיך ליטול מעכבי לאוקוטריאנים בעת עריכת בדיקה עורית. אנטיהיסטמינים מסוימים עלולים לגרום לנמנום ולכן נטילתם אסורה כשהמטופל נוהג ברכב או במצבים אחרים הדורשים ערנות.למעכבי לאוקוטריאנים אין כמעט תופעות לוואי.
 כדורים המכווצים את כלי הדם מסייעים להקטין את הבצקת ברירית ולהקל על הצטברות נוזלים בגתות האף. נטילת תכשירים אלה עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם ולכן הם אינם מתאימים לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם. לחלק מהמטופלים גורמים תכשירים אלה לעצבנות ולדפיקות לב מואצות. במקרים אלה יש להפסיק את הטיפול בתרופה ולפנות לייעוץ רפואי. ישנם אף מכשירים המכווצים כלי דם לטיפול מקומי בטיפות אף. ספיגת החומרים בשימוש בתכשירים לטיפול מקומי הינה פחותה ואף תופעות הלוואי הינן מועטות יותר. עם זאת, שימוש ממושך בתכשירים אלה עלול לגרום לגוף להתרגל אליהם; במקרה כזה התכשיר עצמו גורם לדלקת מקומית ברירית המלווה בנזלת כרונית והוא מפסיק לפעול בתור מכווץ כלי דם. אין להשתמש בתכשירים מקומיים המכווצים כלי דם יותר ממספר ימים ברציפות בלי להיוועץ ברופא.
 גם לאינהלציות ולתכשירים לטיפול מקומי המכילים סטרואידים ואנטיהיסטמינים יש תפקיד חשוב בטיפול באלרגיות. תכשירים אלה מצמצמים את הדלקת האלרגית. ביצוע אינהלציות לאף המכילות סטרואידים במינונים מומלצים נחשבות לבטוחות גם במקרים של שימוש ממושך. זאת מכיוון שרק כמויות זניחות של החומרים נספגות בגוף תוך שימוש באינהלציות אלה. עם זאת, אין לעבור על המינון המומלץ – לרוב מדובר ב-1-2 התזות לכל נחיר פעם אחת ביום. על מנת להקטין ככל האפשר את הספיגה במערכת, יש להמשיך במינון המינימאלי שהיה יעיל במקרה שלך. רופאים רבים אף ממליצים על טיפות מי מלח או מי ים לאף, טיפול זה מסייע להוסיף לחות לאף ולנקות את גתות האף מאלרגנים שחדרו אליהן.

 מחלת האסתמה קשורה לרוב באלרגנים שונים. הטיפול באסתמה מתבסס על איזון ארוך טווח של דלקת אלרגית בעץ הסימפונות ובמתן עזרה מיידית כשהמחלה תוקפת. אינהלציות לטיפול מקומי המכילות סטרואידים הפועלות להפחתת הדלקת הן הבסיס לטיפול ארוך טווח באסתמה. תכשירים מרחיבי סימפונות מאפשרים הרפיה של השרירים החלקים של עץ הסימפונות על מנת לפתוח את דרכי הנשימה. ניתן להשתמש בתכשירים אלה בטיפולים ממושכים בצירוף עם אינהלציות מכילות סטרואידים, משתמשים בהם לא מעט גם בתור תרופה בעלת פעילות מיידית לצורך טיפול בהתקף אסתמה חריף. לתכשירים אלה יש תופעות לוואי הדומות לתופעות הלוואי של תרופות מכווצות כלי דם (כגון דפיקות לב מואצות, עצבנות ורעד בידיים).
מייצבי תאי פיטום (סודיום כרומוגליקאט ונדוכרומיל סודיום) מונעים את פליטת ההיסטמינים ולאוקוטריאנים מהתאים הללו. בדרך כלל תכשירים אלה יעילים כשהם ניתנים כטיפול מונע לפני המגע עם האלרגנים. אין להשתמש בהם לטיפול בהתקפי אלרגיה חריפים (בשל יעילותם המועטה). יתר על כן, תרופות אלו יעילות בטיפול באלרגיות רק כשנוטלים אותן מספר ימים או שבועות לפני המגע עם האלרגן. לתכשירים הללו אין כמעט תופעות לוואי, לרוב מדווחים על ההשפעה הטובה שלהם על מטופלים.
 ישנם סוגי טיפול תרופתי נוספים לאלרגיה. הודות להתקדמות המהירה במדע הרפואה והפריצה המשמעותית של התעשייה לפיתוח ולייצור תרופות, מופיעים עוד ועוד תכשירים חדשים בעלי מנגנונים שונים לטיפול באלרגיות. שיטות הטיפול באלרגיות מתעדכנות כל הזמן, לכן יש לפנות לייעוץ (לקבלת תשובות מפורטות לשאלותיך ולדיון בבעיות המתעוררות) אצל הרופא המטפל שלך ולפעול על פי המלצותיו. בעת הצורך יש לפנות למומחה לאלרגיות לצורך קביעת אבחון מדויק, בידוד גורמי האלרגיה ולקבלת טיפול מקצועי.
 
שלב שלישי בטיפול: אימונותרפיה (חיסונים נגד אלרגיה)
הטיפול האימונותרפי – מתן חיסונים נגד אלרגיה – מתמקד בהזרקת מינונים קטנים של חומרים הגורמים לך לאלרגיה. מינון החומר מוגדל מדי שבוע עד להגעה למינון המרבי המקובל. ממשיכים בטיפול במינון המרבי מדי חודש במשך שלוש שנים. יעילות טיפול זה הוכחה באופן אמפירי בשנת 1911 ובמשך כמעט מאה שנים נוסתה השיטה על מיליוני מטופלים כמעט בכל ארצות תבל. אימונותרפיה יעילה מאוד במקרים של נזלת כרונית ובסוגים מסוימים של אסתמה. ההשפעה הייחודית של שיטת האימונותרפיה בטיפול באלרגיות נחקרה במשך כמה עשרות שנים. פותחו מספר תיאוריות בנושא. תיאוריה מקובלת אחת בנושא אימונותרפיה גורסת שבעת החדרת האלרגנים דרך העור ולא דרך דרכי הנשימה, מערכת החיסון מגיבה אליהם מבלי להפעיל את מנגנוני הדלקת האלרגית. על פי התיאוריה, במקרה זה המערכת החיסונית אינה מייצרת נוגדנים מסוג IgE, כפי שזה קורה בדרך כלל. מנגד מיוצרים נוגדנים מסוג IgG לאלרגנים אלה. מקובל לחשוב שנוגדני IgGחוסמים למעשה את מפגש נוגדני IgE עם קולטני תאי הפיטום. קשירת נוגדני IgE וקולטני תאי הפיטום מהווה מנגנון הפעלה לדלקת אלרגית. כמו כן סוברים המומחים שחיסונים אלה יכולים בסופו של דבר לגרום להפחתה בייצור נוגדני IgE כתגובה לאלרגן המוזרק. סוג טיפול זה יכול להינתן אך ורק על ידי אלרגולוג מומחה בקליניקה מאובזרת בהתאם. תופעות הלוואי בשיטת טיפול זו נדירות למדי והן כוללות תגובה מקומית במקום הזרקת האלרגן (נפיחות, אודם) ותגובות מערכתיות (התקף אסתמה). לאחר מתן הזריקה, על החולה להימצא תחת השגחה רפואית במשך 20-30 דקות. הסיבה לכך היא שהתקף האסתמה, שעלול לפרוץ בתגובה לטיפול, יתרחש במשך 20 דקות לאחר ההזרקה. הטיפול האימונותרפי נועד להפחית או להחליף לגמרי את הטיפול התרופתי וכן לשפר את איכות חייהם של הסובלים מאלרגיות. רוב המטופלים בשיטת האימונותרפיה מדווחים על שיפור משמעותי במצב בריאותם, בעיקר במהלך מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול. כך, למשל, מצליחים המטופלים להימצא במקומות שבהם ישנה פריחה של צמחים ושל עצים באביב או לאמץ חיית מחמד מבלי לסבול מהתקפי אלרגיה. עם זאת, אם החולה מפסיק את הטיפול בהזרקה תת-עורית של אלרגנים מאיזושהי סיבה לפרק זמן מסוים, עלולים תסמיני האלרגיה לשוב. ובכן, אם נמנע ממך מאיזושהי סיבה להמשיך בטיפול האימונותרפי, היוועץ ברופא מומחה לאלרגיות. יעוץ מסוג זה חשוב במיוחד אם הינך סובל מאסתמה.
 חשוב לציין כי היום ישנו תחליף נוח ויעיל מאוד להזרקות תת-עוריות. מדובר באימונותרפיה תת-לשונית (SLIT – sublingual immunotherapy ). שיטת טיפול זו החליפה כמעט לחלוטין את ההזרקה התת-עורית בארצות אירופה ונמצאת עכשיו בשימוש נרחב בארה"ב. בשיטת טיפול אימונותרפית זו ניתן האלרגן בטיפות. מניחים את הטיפות מתחת ללשון ואחר כך בולעים אותן. שיטת טיפול זו מתאימה מאוד לילדים קטנים הנרתעים מזריקות תת-עוריות. פרט לכך, אימונותרפיה תת-עורית יעילה מאוד (כפי שהוכח במחקרים רפואיים רבים) ואינה גורמת אי-נוחות לחולה.
המרפאה שלנו היא המרפאה היחידה בארץ שבה ניתן לעבור טיפולים בשיטת האימונותרפיה התת-לשונית.  
 
לסיכום
 על מנת להצליח בטיפול באלרגיות יש לשים דגש על שילוב בין מניעת המגע עם האלרגן, טיפול תרופתי ואחת משיטת האימונותרפיה (הזרקות תת-עוריות של האלרגן או אימונותרפיה תת-לשונית). חשוב מאוד לגרום לנסיגת הדלקת האלרגית בתחילת הטיפול. לאחר הטיפול הראשוני בתסמיני האלרגיה והשגת האיזון, יוכלו חלק מהחולים, בהשגחת רופא אלרגולוג, לצמצם ואף להפסיק לגמרי את הטיפול התרופתי. יתר על כן, חלק מהמטופלים לא יזדקקו אף להמשך האימונותרפיה. גם במקרים של הצלחה ניכרת שהושגה במהלך הטיפול אנו ממליצים למטופלים להמשיך ולנקוט משני זהירות במגע עם האלרגנים. צמצום המגע עם האלרגן מקטין את העומס המופעל על המערכת החיסונית. אם כך, הימנעות ממגע עם חומרים מעוררי אלרגיות מפחיתה את סיכויי ההישנות של תסמיני המחלה.